גמרא
פירוש
בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן כַּמָּה הָווּ לְהוּ תְּרֵי אַלְפֵי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
כמה מרובע יתר על העיגול רביע – הכי איתא בברייתא דמסכת מדות וכן בעירובין. הכי גרס ר״ת פש להו תרי תילתא אמתא – פי׳ כשתקיף אילן דעולא רצועה רחבה שני שלישי אמה יהא גדול כאילן המשנה שהי׳ יותר ס״ה אמות ושליש ברוחב אמה שהרי אם תקיף ל״ב על ל״ב מרובעים יצטרך קכ״ח ולד׳ קרנות ח׳ שלישים הרי ק״ל ושני שלישים אורך על שני שלישים רוחב תחסר הרביע שהעיגול פחות ישאר צ״ח וכן ס״ה אמה ושליש תחתוך לג׳ חלקים לאורך תהיה רצועה אחת של קצ״ו ברוחב שליש תחתוך לשנים ותשים זה בצד זה תהיה רצועה ארכה צ״ח על רוחב שני שלישי אמה עוד מצא ר״י בספר אחר מפורש בגמרת הספר להקיף בחוטים אילן דעולא שהוא ל״ב על ל״ב עד שיהא שני שלישי אמה סביב תחתוך החוטין ותפשטם יהיה העליון ארכו ק׳ שהוא מקיף ל״ג ושליש וכל שיש ברחבו טפח יש בהיקפו ג׳ והתחתון צ״ו שהוא מקיף ל״ב הרי התחתון פחות מן העליון מכל צד ב׳ אמות ותחתוך העודף מצד אחד ותמלא צד אחד האורך לצד הקצר תהיה רצועה צ״ח וכן הוא ס״ה ושליש דרך אחרת ל״ג ושליש על ל״ג ושליש מרובעים עולה אלף ומאה וי״א אמות ושליש של שליש שהיא תשיעית אמה תחסר הרביעית ישאר תתל״ג ושליש הרי אילן המשנה ל״ג ושליש על ל״ג ושליש (הג״ה. או כעין זה שליש סאה הוי י״ו וב׳ שלישים על חמשים חתוך באמצע ושים זה על זה יהיה עשרים וחמש על שלשים ושלש ושליש) דרך אחרת בית סאה היא מאה על כ״ה תקח השליש לאילן אחד יהיה ל״ג ושליש על כ״ה והם ל״ג ושליש על ל״ג ושליש עגולים שהרי מוסיף הרביע מלבר שהיא שליש מלגיו דהיינו ח׳ אמה ושליש באורך ל״ג ושליש יהיו ל״ג ושליש על ל״ג ושליש מרובעים (ולספרים דגרסינן פש להו פלגא דאמתא) ועשה אותו עגול שיחסר הרביע שהוספת ויהיה עגול ל״ג ושליש על ל״ג ושליש ולספרים דגרסי פש ליה פלגא דאמתא יש לפרש דחשיב עולא י״ו לכל צד לבד מקום האילן ומקום אילן שליש על שליש נמצא אילן דעולא ל״ב ושליש על ל״ב ושליש כשתקיף מכל צד פלגא דאמתא יהיה ל״ג ושליש על ל״ג ושליש ורבינו משולם מפרש דעולא לא חשיב מקום האילן ומקום האילן הוי אמה על אמה נמצא דהוי אילן דעולא ל״ג על ל״ג ואם היו מרובעים היה עולה אלף ופ״ט תחסר הרביע ישאר תתי״ו ושלשה רבעי אמה ול״ג (והוו) [פשו] להו ז׳ מאה ושתין ותמניא נמצא דאילן המשנה יתר על של עולא י״ו אמה ושליש ורביע ופלגא דאמתא קאי אבית סאה שהיא חמשים על חמשים כשתסיר פלגא דאמתא לאורך וכן לרוחב יעלה החסרון חמשים אמה חסר רביע דהיינו לג׳ אילנות ולאילן אחד יעלה י״ו אמה ושליש ורביע וישאר כאילן דעולא. לחומרא לא דק – וא״ת והא נמי קולא הוא הא דמייתי ביכורים דמפקע להו מתרומה ומעשר כדאמרינן בהמוכר את הספינה (לקמן דף פא: ושם) ויש לומר דעולא לא איירי אלא במאי דאינו מביא בתוך י״ו אבל חוץ לי״ו פעמים מביא ופעמים אינו מביא. אילן וקרקעו כו׳ – למאי דמוקי לה בי״ו אמה צריך לפרש מאי אתא לאשמועינן ונראה לרשב״א דאתא לאשמועינן ולמידק הא קנה אילן סתם אינו מביא וקורא ואם קנה ב׳ אפילו סתם מביא וקורא דקנה קרקע וכר״מ דאמר (לקמן פא.) הקונה ב׳ אילנות קנה קרקע. הא שלשה מביא וקורא – הוה מצי למיפרך מסיפא דקתני בהדיא במסכת ביכורים בסיפא דהך דמייתי הכא הקונה ג׳ אילנות תוך של חבירו מביא וקורא אלא דאורחא דגמ׳ בכמה מקומות שמדקדק מרישא מה שיכול [ועי׳ תוס׳ שבת לט: ד״ה אלא פניו]. לא שש עשרה אמה – וא״ת והא אמרינן בהמוכר את הספינה (לקמן דף פב. ושם) גבי שלשה קנה קרקע וכמה תחתיהן וביניהן וחוצה להן כמלא אורה וסלו וי״ל דהתם כשענפי האילן גדולים הרבה ויוצאין חוץ לשש עשרה אמה ואם תאמר קונה אילן אחד אמאי אינו מביא וקורא למ״ד קנין פירות כקנין הגוף דמי ומ״ש ממוכר שדהו לפירות דמביא וקורא לדידיה כדאמרינן בפרק השולח (גיטין דף מז: ושם) וליכא למימר דהאי תנא סבר דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי דהא ר״מ אית ליה דכקנין הגוף דמי בהשולח (שם דף מח.) ובהחובל (ב״ק דף צ. ושם) ואית ליה לקמן (דף פא.) דקונה אילן אחד (אינו מביא וקורא) וי״ל דשאני התם שהקרקע קנוי לו עד זמן קבוע אבל הכא אם יתייבש מיד האילן אין לו בקרקע כלום אי נמי התם קרקע קנויה לו לכל דבר למשטח בה פירי ולמיזרע בה סילקא וירקא אבל גבי אילן אין לו אלא יניקה לבדה. ובוידוי – פי׳ בקונטרס דלא גרסינן ובוידוי דלא כתיב במעשר שני (שיש) שום וידוי לא מארצך ולא מאדמה אשר נתת לי אע״ג דכתיב ביה וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו (דברים כו) לא שיהא לו לחלק אלא לכל ישראל ומיהו על כרחך אין וידוי בלא קרקע דתני עלה בירושלמי אף בוידוי ומכל מקום לא גרסינן ליה מדתני עלה בירושלמי מכלל דבמשנה ליתיה. ולכתוב עליה פרוזבול – אבל אמטלטלין אין כותבין פרוזבול מפני שיכול לכלותן והיא הלואה דלא שכיחא ועציץ נקוב אע״פ שיכול לכלותו כותבין עליו פרוזבול דלא פלוג רבנן במקרקעי והא דכותבין אפילו על קרקע כל שהוא פי׳ רשב״ם בהשולח (גיטין דף לז. ד״ה אלא) משום דאין אונאה לקרקעות והוי כאילו יש לו משכון בכל ואין נראה דנהי דאין להן אונאה ביטול מקח ביתר מפלגא יש להן אלא היינו טעמא משום דגבי והדר גבי כמעשה דקטינא דאביי (כתובות דף צא:) דע״י כך ראוי לגבות כל חובו וכענין זה איכא סוף פרק כל הגט (גיטין דף ל:) גבי המלוה מעות את הכהן כו׳ הניח מלא מחט גובה מלא קורדום [ועי׳ תוס׳ גיטין לז. ד״ה אלא ותוספות קדושין כו: ד״ה ולכתוב].רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush